"אמא, את יכולה לכעוס עלי לפעמים ואל תרשי לי הכל, בסדר?" לפני כמה ימים, העייפות גברה עלי. השגרה השוחקת, הלילות הלבנים וגם חולשה כללית של
הרגע הזה, שבו את מרגישה, שקידדת. שהטמעת מידע חדש שנצרב לו בתודעה. שעכשיו נולדת לה אמונה חדשה על העולם, על החיים, על מערכות היחסים שבתוכם.
מה התפקיד שלנו כהורים? אין הורה שלא מכיר את הרגע הזה שמתחיל להתלקח לו ריב בין האחים. זה קורה ממש מהר, הטונים עולים והידיים מצטרפות
כמה קשה לנו לעיתים לצפות בילדנו מהצד מבלי להתערב להם במה שהם עושים, במיוחד כשהם עושים טעויות… כמה קשה לנו לעמוד מנגד ולא לומר להם
כיצד לנהל ולווסת את התגובות שלנו באמצעות הצפה מהלא מודע- למודע כמה כוח יש לתת-המודע שלנו כמה הוא מנחה אותנו מבלי שאנחנו בכלל מודעים
בתוך כל אמא, ישנה ילדה. ילדה שכל כך זקוקה לאמא ועכשיו היא צריכה לתת מתוך משאבים שהיא חושבת ומאמינה שהם לא קיימים בתוכה – לבת
"אמא, האם תאהבי אותי גם כשאהיה לא טובה?" "האם תאהבי אותי גם כשאהיה לא בסדר?" היא שואלת אותי… אבל לא במילים. היא שואלת אותי בלעשות
האחד בספטמבר ממש בפתח ואת עומדת להכניס את הבייבי שלך למסגרת. לחלק מאיתנו זו תהיה הפעם הראשונה שבה נצטרך להפקיד את היקר לנו מכל אצל
לאפשר להורים לחוות את ההורות שלהם כמסע משותף – שלהם ושל ילדיהם.
לראות בקשיי ההורות הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות אישית.
לפתח מודעות הורית, שתאפשר לנהל את האתגרים שבשגרה.
לרכוש כלים שמאפשרים , דרך עיניי ילדינו.
מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה שעולה על רוחם, בין שתרצו להתייעץ על מצב קיים או שאתם מתעניינים בהזמנת סדנא לארגון שלכם.
