מה עושים כאשר אחד מבני הזוג רוצה ללמוד ולהתפתח – והצד השני מתנגד לכך?
לעיתים בזוגיות, נחווה פערים בשלבי ההתפתחות האישית, בין אם מדובר על בן הזוג או בת הזוג.
לשם ההדגמה אתייחס לבת הזוג, אולם באותה מידה אפשר להחליף את הנפשות הפועלות.
נניח שבת הזוג רוצה ללמוד משהו, להרחיב את הידע שלה, אולי אפילו "סתם" בשביל הנשמה, לא בהכרח בשביל עיסוק, ייתכן וזהו חלום שתמיד כמהה אליו. היא תהיה כל כך נחושה שכל מה שתראה הוא רק החלום הזה.
היא תצפה שבן הזוג שלה יראה אותה, יתמוך בה ויחשוב יחד איתה על הדרך להגשים את החלום שלה. היא אפילו "תגדיל ראש" ותברר את המחירים ושכר הלימוד, תעשה השוואות, תברר מתי כל קורס מתחיל ואיפה הוא מתקיים, ותגיע מוכנה לשיחה בהתרגשות רבה, עם בן הזוג, על החלום, על הרעיון, על הסקר שעשתה ואז, ברגע אחד- "הוא יוציא לה את האוויר מהמפרשים".
"מה זה קשור עכשיו?!" – הוא ישאל.
והיא תרגיש בלתי נראית. היא תרגיש שעוצרים אותה ואפילו מבטלים אותה.
מה עושים במצב הזה?
המפתח כאן- הוא תקשורת.
עלינו ללמוד להקשיב למה שהצד השני אומר וגם לדעת להעביר את המסר שלנו כך שנייצר הקשבה בצד השני.
במסלול העברת המסרים, יש מוען, נמען ומסר שמועבר שמקודד בצד אחד ומפוענח בצד השני. במהלך מסלול התקשורת, הרבה פעמים יש רעש. הרעש יכול להיות בצד של המוען, או של הנמען, או של המסר שעובר בדרך, בקידוד ובפענוח, או שילוב של כולם.
רעש יכול להיות למשל טריגרים שמפעילים את אחד הצדדים.
אם למשל אותה אישה היא עם טריגר שמפעיל אצלה תחושת ביטול, או תחושה שהיא אינה מאמינה בעצמה או חוסר ביטחון, כאשר בן זוגה יגיד לה ש"זה לא מתאים עכשיו ללמוד" – היא עלולה לפענח את מה שהוא אומר כחוסר אמונה בה, או להרגיש שהוא לא רואה אותה והיא חסרת משמעות (שזה למעשה שיקוף של התחושות הפנימיות שלה לגבי עצמה).
איך אפשר להשקיט את אותן תחושות או לתת להן מענה מבלי להיכנס לקונפליקט עם בן הזוג?
את אותה בת זוג אנחה ללמוד להיות בטוחה בעצמה,להכיר את העוצמות הפנימיות שבה, לראות את הכוונה החיובית של בן זוגה ולנסות להקשיב אחרת למה שהוא אומר; לצורך, או אולי לפחד, שמסתתר שם.
אולי מדובר בפחד כלכלי, אולי חשש שיהיה עליו עומס-יתר שלא יוכל להתמודד איתו, ואולי גם קנאה כי גם הוא היה רוצה להתפתח אבל הוא לא מרשה לעצמו לעשות זאת, בדיוק בגלל אותן סיבות שהוא מתנגד להתפתחות שלך – גם במקרה כזה, חשוב לברר מה עומד בבסיס ההתנגדות, ולתת לכך, מענה, לדוגמה – להתעניין אם הוא גם היה רוצה ללמוד משהו ואולי לשלב את זה בתוכנית משותפת.
מעבר לכך, אלמד אותה שפעמים רבות ההתנגדויות שאקבל מהצד השני הן שיקוף של דילמה קיימת בתוכי.
עם נקודת המבט הזאת היא תוכל להקשיב אחרת, בהתבוננות פנימה, בבדיקה בתוכה ותעבור ממצב של התקפה למצב של הקשבה.
מהמצב הזה אפשר להגיע לפתרון מתפשר, אולי לא עכשיו, אבל כן בעוד שנה (למשל)
את בן הזוג אלמד להקשיב לצורך שיש לבת זוגתו. על הצורך ללמוד ולהתפתח, על המקום שהיא מבקשת לתת לכך בחייה ועל החשיבות בכך שהוא יכיר בזה. אלמד אותו להקשיב לערך שמסתתר מאחורי הבקשה והצורך שלה – בהתפתחות אישית.
אעזור לו באמצעות שאילת שאלות להבין- מה כל כך מפריע או קשה לו עם זה? כדי שגם הוא יהיה מודע לטריגרים שלו, למה שמפעיל אותו כשהיא רוצה ללמוד ולהתפתח.
השלב הבא יהיה ללמד את שניהם –
כיצד לנהל את הטריגרים בתוכם באמצעות הצפה שלהם למודעות ויצירת תקשורת מקרבת
כל אדם שנכנס למעגל החיים שלי, בפרט המשפחה הגרעינית – בא ללמד אותי משהו על עצמי ואני באתי ללמוד משהו ממנו.
המסע והשיעורים המשותפים ללמידה, כרוכים במודעות ובתקשורת (כמובן שבעוד כמה מרכיבים ).
ייתכן והאישה באה ללמוד לראות את המציאות בפרספקטיבה רחבה יותר, בלי שזה מעיד עליה שום דבר. אלא רק כחלק מהבנה של המשמעויות על הצד השני יותר לעומק ולהתחשב בכך, גם אם זה בא על חשבונה באופן זמני – כי אני ממש לא בעד לוותר על החלומות שלנו אלא רק למצוא את הטיימינג שנכון למשפחה, ובן הזוג בא ללמוד שהתפתחות אישית זה הוא ערך חשוב ששווה אולי גם לו לאמץ ושגם אם הוא לא נמצא כרגע בשלב הזה בחייו, הוא יכול להיות קשוב ולחשוב יחד על פתרון מתפשר שיהיה נכון לכל המשפחה.
).
אלא רק למצוא את הטיימינג שנכון למשפחה, ובן הזוג בא ללמוד שהתפתחות אישית זה הוא ערך חשוב ששווה אולי גם לו לאמץ ושגם אם הוא לא נמצא כרגע בשלב הזה בחייו, הוא יכול להיות קשוב ולחשוב יחד על פתרון מתפשר שיהיה נכון לכל המשפחה.