כמה כייף וחופש זה נותן.
כמה מקום לדמיון, יצירה וביטוי יש.
כמה מקום יש לפנימיות שלנו לצאת החוצה ולהיות מי שנתפש בעינינו מושא להערצה, להשראה ואולי אפילו שאנו שואפים להיות קצת כמוהו.
.
במבט לאחור, בחלק מהתקופות בחיי, אני מרגישה שהתחפשתי ולא רק בפורים.
יותר נכון – "חיפשתי" את עצמי כל הזמן….

אם זה בלרצות אחרים או להתאים את עצמי לסביבה כדי לא להיראות שונה, התנהגתי איך שמצופה, למה שבנורמה, למה שמקובל, ובקיצור- למה שכולם נתפשו בעיניי כנורמליים, כי שוב, אם כולם ככה ואני אחרת….כנראה שאני לא בסדר.

בשנתיים האחרונות, בתהליך של התבוננות, העמקה ומודעות ממוקדים, אחרי תהליך ממושך של חיפוש, אני יכולה לומר – שמצאתי.

אני מרגישה שאני סוף סוף במקום המחובר, האמיתי והשלם ואני יכולה להיות שוב, מי שאני רוצה להיות! והדבר הנפלא הוא, שאני היא זו שמחליטה אם זה לגיטימי או לא.

מה עושה לכם כל כך טוב, נעים ואולי מצחיק- להיות מישהו אחר ולמה? והאם אפשר לקחת את אותה תחושה שאנחנו מאפשרים לעצמנו לרוב רק בפורים ולחוות אותה ביום יום, כשאתם פשוט אתם?

הדבר הכי מעצים בפורים עבורי – זה לבחור מי אני רוצה להיות שגורם לי להרגיש עוצמתית.
ואולי, זה בעצם אומר – לבחור להיות אני.