השנה התחילה בהתרגשות רבה וכעת כולנו מתחילים להסתגל לשגרה.

מה עושים כאשר הילד שלכם חוזר מהגן ואתם מרגישים שהוא עדיין לא התאקלם?

שאולי הוא לא ממש מוצא חבר או חברה לשחק איתם, והוא מבויש ומסוגר ולא מצליח להשתחרר?

חשוב לזכור שאנחנו רק בימים הראשונים של שנת הלימודים וזה טבעי לחלוטין.

כשחוזרים משגרה של חופש שבו הלו"ז יחסית גמיש, לא קל לחזור לשגרה שדורשת מאיתנו עמידה בלוחות זמנים, עם הרבה ילדים וילדות שלא כולם עדיין מכירים. לפעמים יש גם צוות ומרחב חדשים וכל אלו דורשים משאבים רבים מילדנו כחלק מתהליך ההסתגלות.

הנה כמה כלים שיסייעו לכם לעזור לילד שלכם בימים הראשונים של ההסתגלות:

1. לקבל את הקצב – חשוב שקודם כל נבין שלכל ילד וילדה יש את הקצב שלהם. אי אפשר להכתיב קצב אחיד לכל הילדים. בנוסף, זה גם תלוי אופי. ישנם ילדים מופנמים יותר שלוקח להם קצת יותר זמן "לקלף את השכבות", וישנם ילדים שזה בא להם קצת יותר בקלות. חשוב שנהיה סבלניים ומכילים וכמה שפחות שיפוטיים לגבי הקצב של הילד שלנו, באופן כללי ובפרט בתהליך ההסתגלות שלו.

1. סמכו על הילדים שלכם– האמינו שיש לילד שלכם את היכולת להסתגל, על אף האתגר והקושי שהוא חווה עכשיו. זה חלק מהמסע שלו, להכיר את עצמו דרך הסביבה. עד כמה שנרצה לעשות לפעמים דברים במקום הילדים שלנו כי קשה לנו להכיל את הקושי שלהם, עלינו ללמוד להרפות, לדעת להיות בנוכחות מעורבת ולא מתערבת, שזה אומר להקשיב למה שהילד שלנו אומר וגם לתגובות שלו או להתנהגות רגרסיבית שעלולה להופיע, ולהיות שם בחיבוק ולומר שזה ממש בסדר וגם להאמין בזה, ומשם לאחר שנצטרף לחוויה שלו אפשר לחשוב ביחד על דרכי התמודדות בהקשבה פעילה, כלומר בדיאלוג ולא רק בעצות (טובות, אני בטוחה) שאנחנו רוצים לתת.

1. מתן לגיטימציה לקושי– לא לנסות להקטין או לצמצם את החוויה והקושי, מתוך כוונה חיובית (כמובן) שאנחנו רוצים לעודד אותו, אלא קודם כל חשוב להיות איתו בחוויה ולומר לו שהוא צודק – כי לכל אחד יש את נקודת המבט שלו וחשוב לתת לה כבוד ומקום לפני שאנחנו רוצים לתת לו נקודת מבט אחרת. נאמר לו שזה באמת קצת קשה בהתחלה וזה מאוד נורמלי מה שהוא מרגיש, ומשם להתחיל להוביל אותו לחשיבה חיובית עם משפטים כמו: "בעוד כמה ימים אתה תרגיש כבר אחרת" "לוקח זמן להתרגל, אבל אתה תראה שממש בקרוב אתה תרגיש כאילו היית פה כבר מלא זמן"– אבל- לפני שאני מנסה "להוציא אותו מזה"- חשוב לשהות איתו שם ולתת לו לגיטימציה רגשית למה שהוא מרגיש.

1. הצטרפות והובלה – כאמור, ההצטרפות לחוויה של ילדנו מהווה שלב משמעותי ביכולת שלהם לסמוך עלינו ולהסכים שנוביל אותם משם. אחת הדרכים להצטרף היא להזדהות באמצעות שיתוף מעולמכם על התמודדות דומה בה חוויתם הסתגלות וכיצד התמודדתם. ילדים לרוב אוהבים לקבל דוגמאות עלינו, זה נותן להם להרגיש שהם נורמליים, זה נותן להם לגיטימציה לחוויה שלהם ועוזר לנו להצטרף אליהם בהזדהות אותנטית ומשם הדרך להוביל אותם – קלה יותר. משום שיותר קל לי להקשיב למי שמבין אותי, מאשר למי שלא יודע בכלל איך אני מרגישה ואומר לי מה לעשות. ברגע שאני מתקרבת לילד שלי ולנקודת המבט שלו- הוא הרבה יותר סומך עלי כשאני נוטעת בו תקווה שזה ישתפר.

1. לשתף את הגננת– חשוב לשתף את הגננת בתחושות שלכם, לקבל ממנה עדכון לאיך היא חווה את הילד שלנו בתוך המסגרת ולהסב את תשומת ליבה לקושי שלו. כמו כן, ניתן לבקש עזרתה בתיווך במידת הצורך, יחד עם זאת, אני מסייגת ואומרת שהתיווך צריך להיות במידת מעורבות כזו שתאפשר לילד עדיין להיות עצמאי ולצבור ביטחון מתוך היכולות הפנימיות שלו ולא מתוך תלות חיצונית, על מנת לפתח תחושת מסוגלות להתמודדות עצמאית במצבי הסתגלות גם בהמשך.

1. שימוש בספרים ככלי תיווך– ספרים הם כלי השלכתי נהדר שמאפשר לנו לייצר שיח רגשי עם ילדנו ומייצר גישה לעולמם הפנימי. ספרים שמדברים על התחלות חדשות במסגרת בהקשר חברתי, סביבתי או מול סמכות וכן פרידה מההורים, יכולים לסייע בריכוך החוויה של הילד, שמרגיש שזה טבעי, נורמלי ועובר על עוד ילדים, בדיוק כמוהו ומעבר לזה- יש מה לעשות עם זה. עצם השיח סביב הקושי, נותן לו מקום ולגיטימציה וכן תחושה "שמבינים אותי" מה שיכול לייצר הקלה בתהליך ההסתגלות.

1. יצירת חוסן והעצמה– הזכירו לילד שלכם את הפעמים בהם הוא כבר התמודד עם שינוי והצליח להסתגל. הראו לו שיש בו את המשאבים הנדרשים לעשות את זה. הזכירו לו במה הוא טוב ואיזה עוצמות יש בתוכו שיכולות לסייע לו להתמודד עם ההסתגלות. ברגע שילד יודע שהכוח קיים בו, הוא מרגיש עצמאי ובטוח בעצמו שיש לו את היכולת ושהוא מסוגל להתמודד.

לסיכום, העובדה שאתם ערים לקושי של הילד שלכם ופועלים על מנת לסייע לו, היא לכשעצמה מקנה לילד ביטחון שהוא לא לבד, שיש לו נוכחות הורית, תמיכה והכוונה. חשוב להיות בהקשבה ולמצוא בתוככם את הדרך המאוזנת להיות לצד ילדכם ולתמוך בהם במסע שלהם, אל מול הכמיהה ההורית- לעבור את התהליך הזה במקומם, רק שלא יהיה להם קשה. יחד עם הרצון להעניק חום, אהבה וביטחון לילדנו, חשוב להקנות להם כלים מעשיים שיעזרו להם להתחבר לעוצמות הפנימיות שלהם, ולדעת שהם יכולים להיות בטוחים בעצמם שהם מסוגלים להתמודד גם עם מעברים, שינויים ותהליכי הסתגלות.