בתוך כל אמא, ישנה ילדה.
ילדה שכל כך זקוקה לאמא ועכשיו היא צריכה לתת מתוך משאבים שהיא חושבת ומאמינה שהם לא קיימים בתוכה – לבת שלה.
כי הרי….
מאיפה היא תכיל? אם לא הכילו אותה?
מאיפה היא תחבק? אם לא חיבקו אותה?
מאיפה היא תכבד? אם לא כיבדו אותה?
ואיך היא תהיה? אם לא היו עבורה…?
ואותה הילדה שהפכה לאמא בעצמה, נאבקת כדי לייצר משהו אחר.
לעיתים היא נשאבת למקום הכואב, המתוסכל שלא מאפשר לה לראות את עצמה והפצע עוד פתוח.
לפעמים, היא עדיין כועסת שלא קיבלה את זה כילדה.
הבת שלה לא רואה אותה והיא לא רואה את הבת שלה ובלי משים, היא ממשיכה את המעגל.
אבל-
ביכולתה לעצור אותו.
ביכולתה לבחור אחרת.
ביכולתה ללמוד שיש עוד דרך להורות.
שיש עוד סוג של "אמא" שהיא יכולה לבחור להיות.
את לא משנה את האחר, את לומדת לקבל את עצמך.
את לא מתמקדת בה, אלא את מתמקדת במה את יכולה לעשות אחרת, מתוכך.
את מבינה, שעכשיו, את כבר לא הילדה, את המבוגר וכדי לייצר שינוי אמיתי- את צריכה להנהיג דרך אחרת ולהיות האדם שאת רוצה שהיא תהיה.
כדי שהבת שלך תראה אותך, את צריכה ללמוד לראות את עצמך ולתת מענה לאותה ילדה בתוכך- מתוכך ולהעניק את המענה האימהי לעצמך – מעצמך הבוגרת לעצמך הילדה.
ורק אז, כשתרפאי את המקום הזה – תוכלי להתפנות לראות את הילדה שלך, מתוך הילדה הפנימית שבך.
באהבה ממני, לכל אמא ובת שחוות קשיים, אתגרים וקונפליקטיים ביניהן ויכולות בכל רגע לבחור אחרת.
