הכניסה עברה בשלום, אבל ביציאה, אחרי שכבר היה מותש ועייף, בכל זאת התעורר בבוקר לפני הציפורים- זה היה חזק ממנו.
הוא פשוט התחיל להתפרץ, לצעוק ולהשתולל שהוא רוצה להיכנס לחנות.
אנחנו חששנו שייכנס ואז הסצנה תעבור מהכניסה לחנות לתוך החנות.

התחיל שם מאבק כוחות בינו לבין לירון שנתתי לו להמשיך לתפעל את האירוע שהוא התחיל לנהל.

כשאיתי ראה אותי, הוא רץ אלי וחיבק אותי חזק בעודו מייבב.
לא אמרתי כלום, רק הייתי שם. נוכחת. מחבקת. מכילה.
הוא חשב שאולי אני אצליח לתקן את המצב ואקנה לו את המשחק שאבא סירב.
אבל כמובן, ש"לפי החוקים" – אבא ואמא בחזית הורית אחת משותפת. מה שכן, נתתי לו מקום לתסכול, לכאב ולבאסה הזאת שמחליטים עבורו ושהוא לא יכול פשוט להיכנס ולקנות כי בא לו.

התחושה הזאת צבטה אותי מאוד חזק, כי גם אני לפעמים רוצה לקנות משהו ומכל מיני סיבות אני לא יכולה להרשות לעצמי.
אני יכולה איכשהו להתמודד עם זה, אבל לראות את הבן שלי, כמעט בן 5 חווה כזה כאב כי לא הסכמנו לו משהו שהסיבה העיקרית היא העלות – זה מאוד כואב. כי אני רוצה הרי לתת לילד שלי הכל, ללא גבול….

אז היו חילופי מילים וצעקות והיה צריך להפעיל גם כוח בשלב מסויים תוך כדי גישור בינו לבין לירון, בזמן ההליכה לרכב כשגשם ממטיר על ראשנו.

כשהרוחות נרגעו, הצלחתי לדבר בהיגיון עם איתי ולהסביר לו, שאני יודעת שזה כואב, מעצבן, מרגיז ושלל התחושות שזה מציף, אבל לפעמים בחיים מקבלים גם תשובה שהיא "לא" והיא מאוד חשובה לנו להתפתחות. כי ילד שלא אומרים לו "לא" לא יידע להתמודד בחיים אם לא יקבל את מה שהוא רוצה.

אחרי זה סיפרתי לו שיש דברים שגם אני רוצה ולא מקבלת, וגם אבא, וזה בסדר, זה חלק מהחיים ועם כל הכאב והעצבים אנחנו לא יכולים להשתולל ככה כי זה לא מקובל.

איתי הבין בסופו של דבר שזה לטובתו, ואפילו המציא סיפור על ילד אחר שאמרו לו "לא" ואז הוא מצא כסף וקנה לבד, שזו גם תובנה שאפשר להעריך אותה, כי מבחינתו, הילד היה מספיק נחוש כדי למצוא דרך להשיג את מה שהוא רוצה – תכונה שמאוד מזכירה לי את עצמי, גם מתוך הקושי שלי לקבל "לא" ומתוך תפישה ואמונה שהכל אפשרי עבורי. למרות שלפעמים, יש מגבלות ואני יודעת שכמו שאני צריכה ללמד את זה את איתי, אני צריכה גם ללמוד את זה בעצמי, ומשהו בי, כמו באיתי- מתנגד לזה מאוד חזק.

כשאני הבנתי את זה, גם איתי הבין את זה וכולנו היינו בסופו של דבר עם אותה מסקנה- שזה חלק מהתפקיד שלנו, ההורים, ללמד שגם בחיים, לפעמים, לא תמיד מקבלים את מה שרוצים ואפילו שבאותו רגע זה כואב ומתסכל- בסופו של דבר- זה לטובתנו.