נגה הילה מותנה
נעים להכיר! אני נגה בת 36, נשואה ללירון, אימא לאיתי בן 9 וליהלי בת 6 וליה בת השנה וחצי.
אני בעלת תואר ראשון בתקשורת, ובתחילת דרכי הייתי מנהלת מוצר ופרויקטים בתחום השיווק. עבדתי בתחום בתפקיד בכיר בחברה גדולה כ- 6 שנים ובמקביל למשרה זו, לקחתי חלק כמנהלת פרוייקטים דרך חברה עצמאית בפרוייקטים ממשלתיים משמעותיים.
מאז ומתמיד מערכות יחסים עניינו אותי.
כילדה ל- 14 אחים (כן, כן! קראתם נכון- 14 אחים) שהגיעו מנישואים ראשונים\שניים של הורי מכל צד, ילדי אומנה ואימוץ שגדלים במשפחתו של אבי ואשתו כחלק מהאידיאולוגיה שלהם בחיים- לתת בית ואהבה לילדים שלא זכו בכך באופן טבעי.
בעקבות הגירושים של הוריי, עוד לפני שהייתי בת 3 – חוויתי סוגים ורמות שונות של מערכות יחסים שהביאו אותי בגיל צעיר יחסית, לתהות לגבי החיים והאופן שאנשים תופסים אותם ואת מערכות היחסים שלהם בחייהם, עם עצמם, עם הסובבים אותם, עם העולם ועם היקום, בקיצור- את המציאות.
כאימא – הרגשתי שקיבלתי לידיי הזדמנות לעבור עם עצמי תהליך עמוק וללמוד להכיר את עצמי מחדש דרך עיניי ילדיי. אני מאמינה שכל ילד מזמן בדרכו, שיעורים והתפתחות אישית משותפים למערכת היחסים בינו לבין הוריו.
החזון שלי
לאפשר להורים לחוות את ההורות שלהם כמסע משותף – שלהם ושל ילדיהם.
לראות בקשיי ההורות הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות אישית.
לפתח מודעות הורית, שתאפשר לנהל את האתגרים שבשגרה.
לרכוש כלים שמאפשרים לראות את עצמנו דרך עיניי ילדינו.
לקבל את ילדינו עם החוזקות ועם החולשות שלהם ולהיות שם עבורם, גם ובעיקר כשקשה.
ללמד לקבל את הטעויות שלנו, ההורים, באהבה.
ללמד כיצד להתמודד עם רגשות האשמה, שאיכשהו, תמיד נמצאים שם ואפילו לנסות לשחרר
אותם (כן, זה אפשרי!)
לאפשר להורים להיות בטוחים בהורות שלהם, לסמוך על עצמם ועל הקול הפנימי שלהם.
לצאת לדרך חדשה בהורות
הדרכות וידאו
מאמרים חדשים
זוגיות בצו 8
הבעל במילואים ואת נשארת עם הילדים בבית. את עוברת ימים גדושים בתפעול לוגיסטי מהול בכאב, אֵבֶל, פחד ואפילו כעס. וכל זה – לבד ובלי הפסקה.
זורם בגן ומאתגר בבית
הילד חזר מהגן ואיך שהוא נכנס הבייתה הוא כועס, עצבני, פורץ פתאום בבכי ואנחנו מוצאים את עצמנו תוהים – מה קורה ומה עובר עליו?! ברוב
מסתגלים מחדש
השנה התחילה בהתרגשות רבה וכעת כולנו מתחילים להסתגל לשגרה. מה עושים כאשר הילד שלכם חוזר מהגן ואתם מרגישים שהוא עדיין לא התאקלם? שאולי הוא לא
"אל תיקחי ללב"
משפט ששמעתי כל כך הרבה כילדה אבל רק בשנים האחרונות למדתי ליישם אותו. פעם הייתי נעלבת מכל דבר. מרגישה לא בסדר, אשמה. מריצה בלופים שוב
*נישואים* – משא החיים
כל אחד מגיע עם משא אחר ממסע חייו. כל אחד נושא את האחר בעזרת כוחותיו. יחד נושאים זה את זו במסע של החיים, עד שלפעמים,
כתבות ורדיו
אלו הם רגשות האשמה שנולדים עם התינוק השני
כשנולד התינוק הבכור שלכן הוא היה כל עולמכן. הוא זה שהעניק לכן את התואר אמא, איתו חוויתן את כל הדברים בפעם הראשונה – מהאמבטיה הראשונה
גם כשזה קשה: איך לא תיפלו למאבקי כוח וצעקות עם הילדים?
כמה מכן חולמות על בית שבו הכל זורם, בית בו אתן אומרות – והילדים עושים. אבל המצב, מה לעשות, קצת שונה במציאות. לילדים שלכן יש
מתינוק זורם לפעוט חשדן: למה הילד שלך השתנה ואיך כדאי להגיב לכך?
הוא היה תינוק פשוט מושלם: נוח, קליל ומפזר חיוכים ועכשיו, כשגדל קצת, הוא מתגלה כמי שלא מוכן להשתתף בחוג תנועה בגן או מתבייש מאוד מהדודה
הסתגלות של אמא: טיפים לקראת הימים הראשונים בגן
כניסה של הילד לגן חדש מלווה בחששות ומחשבות, לא משנה אם זאת המסגרת הראשונה אליה הוא נכנס, או השלישית. מכיוון שתידרש ממנו, וממך, התמודדות מסוימת
רגשות אשמה בילד השני: האם בפעם הראשונה היית פנויה יותר?
"בילד הראשון היה לי יותר זמן להשקיע" "אני מרגישה שבילד השני אני לא מעניקה אותו הדבר כמו שהענקתי לראשון" – המחשבות האלה נשמעות לך מוכרות?
מזל טוב! נולדה לך בת ואשמה
רגשות אשמה בהורות רגשות אשמה מתעוררים אצלנו עוד לפני שאנחנו הופכות להיות אימהות. אם שתינו כוס יין או אכלנו סושי בסמוך עשינו בדיקת היריון וראינו